גיא כהן נ' עמותת תלמוד תורה "אור מלכה" חב"ד ואח'

פסק דין

בפנינו תביעתו של מר גיא כהן (להלן – "התובע"), הטוען כי נאלץ להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו אצל הנתבעת 1. עוד טוען התובע, כי תלושי השכר שניתנו לו אינם משקפים את הסכומים שקיבל בפועל וכי הנתבעת 1, בניהולו של הנתבע 2, לא שילמה לו רכיבי שכר שונים בניגוד לדין.

רקע

הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) הינו מוסד חינוכי חרדי, מתוקצב ע"י משרד החינוך, ובו לומדים ילדים מגלאי הגן ועד לגילאי בית הספר היסודי.

הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הינו המנהל של הנתבעת 1, ומופקד הן על הצד המנהלי בנתבעת והן על הצד החינוכי.

התובע עבד בנתבעת מיום 1.2.02 ועד ליום 25.3.09 עת התפטר, לטענתו, בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו.

התובע טען בפנינו כי במשך כל תקופת עבודתו התנהלה הנתבעת באופן שפגע בזכויותיו. לטענתו, תלושי השכר לא שיקפו את מה ששולם לו בפועל, היות וחלק מהשכר שולם במזומן ולא נרשם בתלוש, וחלק מרכיבי השכר ששולמו לתובע נרשמו אך לא שולמו בפועל לתובע.

הנתבעים טענו כי התובע קיבל את מלוא השכר לו הוא זכאי ובנוסף העלו שתי טענות מקדמיות: הראשונה, כי בין הצדדים קיים הסכם בוררות מחייב; והשנייה - כי הנתבע הינו אישיות משפטית נפרדת מהנתבעת ויש למחוק את התביעה כנגדו.

מטעמו של התובע העידו בפנינו התובע עצמו, גב' שוש גרינברג- אמו של אחד מהתלמידים שלימד התובע, מר שמואל מלוב ומר עופר דישון- מורים שעבדו בנתבעת. מטעם הנתבעים העידו הנתבע 2 בעצמו, מר יאיר נאדה ומר רועי לנקרי - מורים שעובדים בנתבעת, וכן גב' אסנת מדמון, מזכירה ומנהלת חשבונות בנתבעת.

א. טענות מקדמיות

הנתבעים טוענים כי בין הצדדים קיים הסכם בוררות המחייב את הצדדים לפנות לבית הדין של חב"ד. הנתבעים הפנו לסעיף ד(3) להסכם העבודה ביניהם ובו נכתב "הצדדים מסכימים ביניהם כי בכל מקרה של מחלוקת או סכוך ידנו הדברים בבוררות אך ורק אצל אחד מרבני אנ"ש ולא בכל בית דין אחר רבני/ערכאות".

היות והסכסוך שבפנינו נוגע לזכויות קוגנטיות, שאין הצדדים יכולים להתנות עליהן, הרי שבהתאם לסעיף 3 לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 הסכסוך אינו יכול להימסר להכרעת בורר ודין טענה זו להידחות.

עוד טוען התובע כי יש לחייב את הנתבע 2 באופן אישי בחובותיה של הנתבעת כלפי התובע. היות ואין כל מחלוקת כי הנתבעת 1 היא מעסיקתו של התובע ואין כל מחלוקת כי הנתבע 2 הינו מנהלה של הנתבעת 1 ופעל בשמה, הרי שלתובע יריבות עם הנתבעת 2 בלבד. למעט הטענה כי יש לחייב את הנתבע 2 באופן אישי לא ביסס התובע כל עילה להרמת מסך, ובפרט כאשר הנתבעת 1 הינה עמותה. לפיכך, כבר בשלב זה אנו דוחים את התביעה כנגד הנתבע 2 וניתן דעתנו לעניין ההוצאות במסגרת הדיון בפסיקת הוצאות בסוף פסק הדין.

ב. האם התובע התפטר בדין מפוטר

הצדדים הציגו בפנינו שני גרסאות להשתלשלות האירועים שהובילו להתפטרות התובע, עיקר המחלוקת נסוב אודות סביבת העבודה בה עבד התובע, והאם הנתבעת התנהלה כשורה.

להלן גרסת התובע:

התובע טען כי התנהלות הנתבעים פגעה בזכויותיו, וזאת לכל אורך תקופת עבודתו בנתבעת. לטענתו, הנתבעים הנפיקו תלושי שכר שלא שיקפו את השכר ששולם לו, ועל כן אין להסתמך עליהם. עוד טען התובע כי הנתבעת לא שילמה דמי הבראה ולא הפרישה תגמולים לקרן פנסיה, ובחודש דצמבר 2008 וינואר 2009 הפחיתה את שכרו באופן חד צדדי. בשל התנהלות זו, הפגיעה המתמשכת בזכויותיו והפחתת השכר, נאלץ התובע להתפטר.

בתצהירו מסר התובע כך:

"למרות שסוכם כי שכרי יהיה בסך 5,200 ₪ נרשמו לי בתלוש השכר משכורות נמוכות, התנהלות אשר באה לידי ביטוי במהלך כל תקופת עבודתי, למשל מייד לאחר שנחתם חוזה העבודה והיה ברור כי שכרי הינו כמצוין תלושי השכר הראו אחרת שכר חודש ינואר 2003: 3,750 ₪, שכר חודש פברואר 2003: 3,813 ₪...